אודות  >  מי אני

IMG_20170630_173534.jpg

שלום וברוכים הבאים לאתר שלי.

שמי ד"ר רוית תלמי כהן, אנתרופולוגית יישומית, מרצה ועמיתת מחקר באוניברסיטת תל אביב ובאוניברסיטה העברית. במשך מעל לעשור חקרתי תהליכי הגירה באפריקה תוך התמקדות בתהליך העלייה והקליטה של העולים מזרע ביתא ישראל (פלאשמורה), ביצעתי עבודת שדה מעמיקה בכפרים ובמחנות המעבר באתיופיה, במרכזי קליטה ובדיור הקבע בישראל והגעתי לתובנות ייחודיות לגבי תהליך העלייה לישראל ותהליכי ההגירה והפליטות בעולם.

כיום אני עוסקת במחקר אודות חיי היום יום של מהגרים ופליטים, חוקרת במכון להגירה ושילוב חברתי במרכז אקדמי רופין, עובדת כאנתרופולוגית יישומית עם גופים שונים כגון הסוכנות היהודית, צה"ל, משרד הקליטה ומשרד החינוך ומרצה בארץ ובחו"ל.

דוגמה לדרך עבודתי והשקפתי

הגירה הינה תופעת מוכרת משחר ההיסטוריה אך בעשור האחרון אנו עדים לעלייה בשכיחות תופעה זו (לפי נתוני האו"ם, בשנת 2016 היו כ - 67.75 מיליון מהגרים בעולם). לכאורה, הגירה היא תהליך פיזי של מעבר מארץ המקור לארץ היעד אך למעשה, היא כוללת מעברים תרבותיים, חברתיים ומשפחתיים מורכבים הנוצרים לאורך כל תהליך ההגירה ולאחריו. שינויים משמעותיים אלו משפיעים על המהגרים עצמם, על אלו שהם פוגשים (בארץ היעד, בדרך ובארץ המקור) ועל כלל החברה. בישראל, אשר בה 73% מהאוכלוסיה הם דור שלישי (לכל היותר) לעולים/מהגרים סוגיה זו באה לידי ביטוי ביתר שאת בכל תחומי החיים והינה חלק בלתי נפרד מההווי, מהשיח ומגורמי ההשפעה במגוון תחומים. במחקריי, אני מנתחת את חוויות היום יום, את תפיסות המהגרים והחברה שאליה הם מגיעים, את מדיניות ארץ המקור והיעד, את המפגש הבין תרבותי, את הדיאלוג שנוצר בעקבותיו ואת ההשפעות ההדדיות של התהליך מנקודת מבט לוקלית וגלובלית. חלק ממחקריי האקדמיים והמסקנות העולות מהם מתורגמים לאחר מכן לפעילויות מעשיות שמטרתן לענות על האתגרים שמציבים חווית ההגירה והמפגש הבין תרבותי במיגזר הציבורי (משרד החינוך, משרד הרווחה, צבא, וכו') ובמגזר הפרטי (חברות, ארגונים ללא כוונות רווח וכו'). לדוגמה, יצירה של תכנית לימוד ייחודית במרכזי קליטה המבוססות על תפיסת תהליך העלייה כטראנס-לאומי ודינמי, הכשרת צוותי קליטה, המלצות לבג"ץ אודות החזרת מהגרים לארץ מוצאם, יעוץ וליווי ארגונים בהכנת העולים לפני תהליך העלייה, השתתפות בוועדות ממשלתיות בנוגע לסוגיות של עלייה ועוד.

ההגירה והחוויה הכרוכה בה, אינה נעלמת מחיי היום יום של פרט, קהילה ומדינה.

אני מאמינה שתרגום הידע האקדמי לחיי היום יום הוא בבחינת סלילת הדרך שבה היינו רוצים לצעוד בה. השילוב בין האקדמיה לשטח מאפשר למידה ויישום דו כיווניים ויכולת ליצור חברה טובה יותר.