אודות > למה אנתרופולוגיה, למה יישומית
אַנְתְּרוֹפּוֹלוֹגְיָה היא תחום ידע העוסק בחקר האדם על רבדיו השונים. התרבות מהווה מוקד מרכזי של המחקר האנתרופולוגי התרבותי מתוך תפיסה שכל קבוצת אנשים מקיימת אינטראקציה, שפה, סמלים ויוצרת משמעויות הבאות לידי ביטוי בדרכים שונות כגון אוכל, רפואה, דת, אמנות, תפיסות של עצמי, רגשות, זהויות ועוד.האנתרופולוגיה חוקרת בין היתר כיצד משמעויות נוצרות, משתנות ונבנות. האנתרופולוגים הקלאסיים חקרו תרבויות שהיו רחוקות וזרות להם, בעיקר "שבטים" וחברות "רחוקות". לאחר מלחמת העולם השנייה החלו אנתרופולוגים רבים לחקור גם "בבית" - את ה"מוכר". מאז שנות ה - 90 אנתרופולוגים רבים חוקרים תרבויות זרות ומוכרות כאחד, כאשר לכל אחד משדות המחקר יתרונות וחסרונות.
המחקר האקדמי, המתקיים לרוב באקדמיה, עוסק בבחינת שדה המחקר, ניתוח דפוסים, פירוק והבנייה מחודשת של תופעות חברתיות, השפעה על מדיניות ויצירה ותיקוף של תיאוריות, תפיסות ומושגים, ואילו הפעולה היישומית, המתקיימת לרוב תחת חסותם של גופים ממשלתיים, חברות עסקיות או גופים השייכים למגזר השלישי, מאפשרת לתרגם את התיאוריה לפעולות פרקטיות הקשורות לחיי היום יום. פעולות אלו משפיעות ישירות על אנשים, על ארגונים ועל מדינות. לטענתי, האנתרופולוגיה היישומית והמחקרית צועדות יד ביד, ואין להפריד ביניהן. בדיאלוג שבין האקדמיה ליישום, כל תחום מפרה את משנהו, מבוסס עליו ותלוי בו ולכן, שני התחומים הם בלתי נפרדים. באנתרופולוגיה היישומית קיים מגוון גדול של פרקטיקות ליישום הידע האנתרופולוגי, בין אלה אפשר למנות: מחקר המכוון לתכנון מדיניות; "מחקר מעורב" (engaged anthropology) המסייע לקהילה מסוימת; מחקרי הערכה (למשל – לפיתוח תכניות חינוכיות) ומחקרי פעולה (action research) שבהם פעולה מעשית משולבת במחקר. אנתרופולוגיה יישומית גם מעורבת בסִנגור קהילתי ובמתן קול לקהילות (advocacy), בהכשרת מנהלים, מקבלי החלטות, אנשי מקצוע ופעילי ציבור ובאימונם, ועוד. אלה יכולים להתנהל מחוץ למסגרות האקדמיות ותחת כותרות כגון "שימוש בתובנות אנתרופולוגיות" או "אנתרופולוגיה מעשית", ככיוון מקצועי בפני עצמו.
במהלך השנים בהן חקרתי ולמדתי, רכשתי ידע תיאורטי רב, מודלים של עבודה, וכלים להתבונן על חברה, לנתח אותה ולנתח דפוסים, טקסים, משמעויות, שפה, תנועות גוף נראות וסמויות ועוד.
כבר בשלבי מחקר ראשוניים הבנתי שחשוב לי שהידע הנרכש באקדמיה יגיע לחברה בה אני חיה וישפיע על המקומות בהם חקרתי. לכן, בחרתי מחד להמשיך לחקור, ומאידך - לשלב פעולות יישומיות מחוץ לאקדמיה, דבר המוביל לסינרגיה בין השניים.