בעשר השנים האחרונות חקרתי את תהליכי העלייה והקליטה של זרע ביתא ישראל (הפלאשמורה) מאתיופיה לישראל. ביצעתי עבודת שדה מעמיקה בכפרים בצפון אתיופיה, במחנות המעבר באדיס אבבה ובגונדר, במרכזי הקליטה ובדיור הקבע. חייתי עם העולים את חיי היום יום במרחב משותף, ראיינתי מאות אנשים, העברתי שאלונים בכל אחת מהתחנות, ניתחתי טקסטים ואת מדיניות מדינת ישראל בנושא ולמדתי על המשמעויות של עלייה מנקודת מבטם של העולים, המדיניות והחברה בישראל.

כיום אני חוקרת מגוון תחומים וביניהם:

1. תפיסות של חינוך והורות בקרב עולים מצרפת, מורים במערכת החינוך הישראלית וכאלו שהיו מורים בצרפת. במחקר זה אני מבקשת להבין ולנתח דפוסי משפחה וחינוך בתנועה וליצור כלים פרקטיים להשתלבות מיטבית.

2. סוגיית הגישור עבור מבקשי מקלט מאפריקה בישראל. במדינת ישראל חיים כיום כ- 39,274 מבקשי מקלט מיבשת אפריקה (משרד הפנים, אפריל 2017), מרביתם מאריתראה ומדרום סודן. מרביתם מקיימים קשרים עם ארגונים שונים. חלק מהקשרים מתבססים על מתרגמים ומגשרים מתוך קהילת מבקשי המקלט. המחקר מנתח את המורכבות והדואליות של אנשי מקצוע אלו כאשר מחד הם חלק מהקהילה הנתונה במצב לימינלאי ומנגד בתפקידם המקצועי הם נותני שירותים ופועלים כסוכנים אקטיביסטים במסגרת ארגונים ישראלים.

3. הגירה חוזרת לאתיופיה. בשנים האחרונות אנו עדים לאנשים הבוחרים לחזור ולהתגורר באתיופיה, חלקם חוזרים לשנים ארוכות וחלקם כמהגרים טראנס-לאומיים. במחקר הנ"ל אבקש להבין את הסיבות לחזרה, לגבש תובנות כיצד החזרה משפיעה על המבנים המשפחתיים, כיצד מאופיין הקשר עם ישראל ומה ניתן ללמוד על תהליכי הקליטה במדינת ישראל לנוכח עזיבתם של העולים. בהמשך אני מתכננת לחקור קבוצות עולים נוספות המנהלות קשרים טראנס-לאומיים עם ישראל ולנתח תובנות חברתיות, תרבותיות וכלכליות בנידון.